אז מה שלומי בשלומי?
יצאתי לשלומי להשתלמות של שלושה ימים.
שלושה ימים! מאז שאני אמא, לא יצאתי לבד לשלושה ימים.
בעלי שיחיה יצא לשלושה יצא גם לשלושים , בטח לפחות כבר שלושים שמרגישים כמו שלוש מאות פעמים...
גם יצאנו ביחד וזו לא ממש לילה ראשון בלי אמא, אבל לי זה לילה ראשון לבד.
אז אני פה ואני חושבת על שם, למרות שהכנתי טבלה וכולם יודעים מה צריך לעשות ומתי,את מי צריך לקחת, לאן ועם מה ומתי להחזיר ולמרות שאני סומכת על אבא שלהם לגמרי ולמרות שההורים שלי בשליטה מוחלטת, יו נואו אמא זו אמא.
אז הודעתי לשותפה שלי לחדר שאני אשתדל לא לעשות יותר מידי רעש כשאני אתהפך כל הלילה...
אני יודעת ש"מגיע לי" ושאני עובדת קשה, בכל זאת ארבעה ילדים זה לא פיקניק ושאני צריכה את השקט ואת המנוחה וזה בטח לא יהרוג אותי :) כבר כמה חברות אמרו לי את זה השבוע.
וחוצמיזה זה מהעבודה ואני די חייבת וגם רוצה וזה חשוב.
אז מה שלומי בשלומי? אחרי ארבע שעות שלוש רכבות ומונית אחת נחתתי בשלומי. מקום פסטורלי, שקט , אף אחד פה לא משחק כדורגל, לא מתעופפים לי כדורים מעל הראש, אני עוד מתרגלת...
לא כיבסתי היום,לא טיטאתי, לא בישלתי,לא קילחתי,לא הסעתי, לא החזרתי,לא הרדמתי...נחמד מאוד בשלומי, אני חושבת שקוראים לזה לנוח.
לנוח לנוח אבל לומדים עד עשר בלילה. היום למדנו להכין ספר דיגיטלי, באופן מפתיע היו לי מלא תמונות של הילדים אז הספר הדיגיטלי שלי היה אלבום, אלבום תמונות של הילדים.
למדנו גם לפתוח בלוג, עכשיו אתם מבינים מה אני עושה פה... אז אני כותבת בלוג - על מה? על הילדים.
נכון,אני אישה עובדת,חיה חיים מלאים, מתנדבת ומה לא, אבל תרצו או לא תרצו ועם כמה שאני מקטרת- החיים שלי זה הילדים!
אז הבלוג הזה הוא עליהם... ועלי... ומה שביניהם :)
יצאתי לשלומי להשתלמות של שלושה ימים.
שלושה ימים! מאז שאני אמא, לא יצאתי לבד לשלושה ימים.
בעלי שיחיה יצא לשלושה יצא גם לשלושים , בטח לפחות כבר שלושים שמרגישים כמו שלוש מאות פעמים...
גם יצאנו ביחד וזו לא ממש לילה ראשון בלי אמא, אבל לי זה לילה ראשון לבד.
אז אני פה ואני חושבת על שם, למרות שהכנתי טבלה וכולם יודעים מה צריך לעשות ומתי,את מי צריך לקחת, לאן ועם מה ומתי להחזיר ולמרות שאני סומכת על אבא שלהם לגמרי ולמרות שההורים שלי בשליטה מוחלטת, יו נואו אמא זו אמא.
אז הודעתי לשותפה שלי לחדר שאני אשתדל לא לעשות יותר מידי רעש כשאני אתהפך כל הלילה...
אני יודעת ש"מגיע לי" ושאני עובדת קשה, בכל זאת ארבעה ילדים זה לא פיקניק ושאני צריכה את השקט ואת המנוחה וזה בטח לא יהרוג אותי :) כבר כמה חברות אמרו לי את זה השבוע.
וחוצמיזה זה מהעבודה ואני די חייבת וגם רוצה וזה חשוב.
אז מה שלומי בשלומי? אחרי ארבע שעות שלוש רכבות ומונית אחת נחתתי בשלומי. מקום פסטורלי, שקט , אף אחד פה לא משחק כדורגל, לא מתעופפים לי כדורים מעל הראש, אני עוד מתרגלת...
לא כיבסתי היום,לא טיטאתי, לא בישלתי,לא קילחתי,לא הסעתי, לא החזרתי,לא הרדמתי...נחמד מאוד בשלומי, אני חושבת שקוראים לזה לנוח.
לנוח לנוח אבל לומדים עד עשר בלילה. היום למדנו להכין ספר דיגיטלי, באופן מפתיע היו לי מלא תמונות של הילדים אז הספר הדיגיטלי שלי היה אלבום, אלבום תמונות של הילדים.
למדנו גם לפתוח בלוג, עכשיו אתם מבינים מה אני עושה פה... אז אני כותבת בלוג - על מה? על הילדים.
נכון,אני אישה עובדת,חיה חיים מלאים, מתנדבת ומה לא, אבל תרצו או לא תרצו ועם כמה שאני מקטרת- החיים שלי זה הילדים!
אז הבלוג הזה הוא עליהם... ועלי... ומה שביניהם :)
