בית משוגעים שלום

"בית משוגעים שלום" אני עונה והחברה בצד השני של הקו מתפקעת מצחוק!
סליחה? אמרתי משו מצחיק? רק תיאור מצב.
אחד מתאמן בחצוצה(!) השני משחק בקלפי הסופרגול, שיותר משמפחיד אותי החור בכיס שהם עושים לי, מפחידה אותי השכנה מלמטה...
בום,בום,בום, הידיים שלו מוטחות בריצפה  "השכנה המפחידה מלמטה תעלה!!!"  אני מאיימת והוא עולה לקומה השניה, עכשיו השכנה המפחידה מלמטה- זו אני!!! הבומים ממשיכים...
תאום1: אני רעב! תאום2: אמא אני רוצה לפארק!
אבל למה אתה מוריד את הנעליים באמצע הסלון? ולמה למען השם אתם לא מרוקנים נעליים אחרי החצר? ואיך הרגל שלך הצליחה להכנס לשם בכלל עם כל החול הזה???
נושמת עמוק ומביאה שואב אבק, הקטנים בורחים בצרחות מהרעש.
יש!!! שניים ברחו, מה נשאר? אחד חצוצרה,אחד בומים.
חמודדדד אתה כבר מנגן כל כך יפה בחצוצרה אולי תתאמן קצת בגיטרה? בחדר שלך...
ואתה! התנהגת כל כך יפה היום, קח 5 שקלים גש קנה לך עוד חבילת קלפים ותישאר לשחק עם החברים למטה איזה חצי שעה-שעה, טוב חמוד?
יו, שקט... אני יושבת לסיים משהו של העבודה...
אמא אני רעב! כן, נכון, הוא כבר אמר את זה לפני שברח מאימתו של שואב האבק. מה אתה רוצה לאכול חמוד שלי?   פנקייק!!!!
 כל פעם אני מכניסה את עצמי לפינה הזאת, התשובה אף פעם לא תהיה, פיתה עם קוטג' או איזה משהו אחר שאפשר פשוט לדחוף אחד בתוך השני ולתת להם.
מכינה פנקייק תוך כדי שאני מחשבת עוד כמה זמן ארוחת ערב ואם הוא אוכל עכשיו האם אני יכולה להחשיב את זה כארוחת ערב? או שאני אצטרך להכין עוד ארוחה?...
עד שאני מסיימת עם הפנקייק, החצוצרן סיים, הבומים חזר, השלישי כבר דופק על השולחן והרביעי... רגע איפה הרביעי??? הולכת לחדר, שיט הוא נרדם! מצליחה להעיר אותו, הוא לא שמח מזה... ואני רק חושבת על זה שאם הוא ישן קצת עכשיו כמה שמח הוא יעשה לי בלילה...
יושבים לאכול פנקייק, איזה כיף לנו, אני כבר מפנטזת איך הם מסיימים את הפנקייק והולכים להתקלח ולישון.
בזוית העין אני רואה את השעון על המיקרו והאמת הקשה מכה בי: 18:00!!!!
השעון מהבהב, אשכרה מתגרה בי!
איזה כיף, יש לנו עוד שעתיים!!!!
משוגעת מהילדים שלי...אבל בעיקר משוגעת עליהם!!!
אז, בית משוגעים שלום :)

מישהו אמר חופש?

חופש.
חופשששששששששששש.
יש!!!!! אני בחופש!!!!
(גלינג-גלינג) כן,כן, האסימון נפל...
ג ם ה ם ב ח ו פ ש ! ! !
הם - ארבעתם - הילדים- שלי - גם -בחופש.
ומכאן עולה השאלה, האם חופש עם ארבעה ילדים הוא חופש?
מצד אחד אני לא עובדת, כלומר לא עובדת בעבודה שלי, כלומר לא בזאת שמשלמים לי עליה ...
מצד שני, ארבעה ילדים בבית בחופש: אוכלים יותר, מלכלכים יותר, משועממים יותר.
הווה אומר- מבשלת יותר, מנקה יותר, צוות בידור יותר!!!
אבל אני אמא זורמת, קטן עליי (לא באמת, הצילו!)
שניים גדולים, שניים קטנים. מה שמתאים לגדולים, לא מתאים לקטנים. מה שמתאים לקטנים, לא מתאים לגדולים. מה שמתאים לי (שקט), לא מתאים לאף אחד מהם...
ובכלל, להסתובב עם ארבעה בנים... לא אוסיף.
מדמיינת לי חופש לבד... נזכרת במעומעם בדבריה של אימי אחרי החופשה האחרונה שלי לבד עם צחי, כשאמרתי לה שכל כך נהנתי ואני חייבת לעשות את זה שוב בקרוב : "איזה יופי שנהנת... וברור שאת חייבת לעשות את זה שוב בקרוב-  עם ארבעת הילדים שלך!!!!!!"(אמא שלי הכי עוזרת בעולם,שזה לא ישמע אחרת...)
אז חופש עם ארבעה בנים- here i come
ומה שלא הורג מחשל!
הלכתי להכין תכנית... בונה על חיים ארוכים ;)

אז מה שלומי בשלומי?

אז מה שלומי בשלומי?
יצאתי לשלומי להשתלמות של שלושה ימים.
שלושה ימים! מאז שאני  אמא, לא יצאתי לבד לשלושה ימים.
בעלי שיחיה יצא לשלושה יצא גם לשלושים , בטח לפחות כבר שלושים שמרגישים כמו שלוש מאות פעמים...
גם יצאנו ביחד וזו לא ממש לילה ראשון בלי אמא, אבל לי זה לילה ראשון לבד.
אז אני פה ואני חושבת על שם, למרות שהכנתי טבלה וכולם יודעים מה צריך לעשות ומתי,את מי צריך לקחת, לאן ועם מה ומתי להחזיר ולמרות שאני סומכת על אבא שלהם לגמרי ולמרות שההורים שלי בשליטה מוחלטת, יו נואו אמא זו אמא.
אז הודעתי לשותפה שלי לחדר שאני אשתדל לא לעשות יותר מידי רעש כשאני אתהפך כל הלילה...
אני יודעת ש"מגיע לי" ושאני עובדת קשה, בכל זאת ארבעה ילדים זה לא פיקניק ושאני צריכה את השקט ואת המנוחה וזה בטח לא יהרוג אותי :) כבר כמה חברות אמרו לי את זה השבוע.
וחוצמיזה זה מהעבודה ואני די חייבת וגם רוצה וזה חשוב.
אז מה שלומי בשלומי? אחרי ארבע שעות שלוש רכבות ומונית אחת נחתתי בשלומי. מקום פסטורלי, שקט , אף אחד פה לא משחק כדורגל, לא מתעופפים לי כדורים מעל הראש, אני עוד מתרגלת...
לא כיבסתי היום,לא טיטאתי, לא בישלתי,לא קילחתי,לא הסעתי, לא החזרתי,לא הרדמתי...נחמד מאוד בשלומי, אני חושבת שקוראים לזה לנוח.
לנוח לנוח אבל לומדים עד עשר בלילה. היום למדנו להכין ספר דיגיטלי, באופן מפתיע היו לי מלא תמונות של הילדים אז הספר הדיגיטלי שלי היה אלבום, אלבום תמונות של הילדים.
למדנו גם לפתוח בלוג, עכשיו אתם מבינים מה אני עושה פה... אז אני כותבת בלוג - על מה? על הילדים.
נכון,אני אישה עובדת,חיה חיים מלאים, מתנדבת ומה לא, אבל תרצו או לא תרצו ועם כמה שאני מקטרת- החיים שלי זה הילדים!
אז הבלוג הזה הוא עליהם... ועלי... ומה שביניהם :)